נעם דביר, "הארץ" , 5.1.2011
המיטה הזוגית מתקפלת לתוך הקיר, ארון הספרים יוצא ממקומו וחושף ארון בגדים, ומעל האמבטיה יש מיטת אורחים מתקפלת. האדריכל גרי צ'אנג התפרסם אחרי שהצליח להפוך את דירתו הקטנטנה בהונג קונג למרחב של 24 חדרים. בביקור בישראל הוא מסביר מדוע זהו הפתרון היחיד לצפיפות בערים
"צפיפות וגודל הם עניין יחסי", אומר האדריכל ההונג-קונגי גרי צ'אנג. "אומרים לנו שברצלונה ולונדון הן ערים צפופות, אבל לעומת הונג קונג הצפיפות שלהן מזכירה לי חוות באזורים כפריים". צ'אנג זכה לפרסום בינלאומי בזכות התוכנית המקורית שהגה לפני כשלוש שנים בעבור דירתו הפרטית. הוא הצליח להפוך חלל מצומצם בן 32 מ"ר לדירה מלאת שיק עם קירות וארונות זזים שמכילה את כל צרכיו של הדייר המודרני: חדר שינה, מטבח מאובזר, ספא מפנק (כולל נוף לעיר) ואפילו חדר הקרנה עם מסך קולנוע קטן. זהו מופת של תכנון, שמוכיח שגם חללים קטנים במיוחד יכולים להיהפך (עם הרבה מחשבה מושכלת ותקציב לא קטן) לדירות מוצלחות. צ'אנג, שמבקר השבוע בארץ, יתארח היום ב-12:30 בבית הספר שנקר ברמת גן, במסגרת סדרת ההרצאות "צהריים בשנקר". הוא הוזמן על ידי ראש המחלקה לאמנות רב-תחומית, פרופ' מיכה לוין. בהרצאה ידבר צ'אנג על תכנון הדירה שלו ועל הפוטנציאל של חללים קטנים בהונג קונג ובמקומות אחרים ברחבי העולם.
פנים דירתו של גרי צ'אנג בהונג קונג. נותן מענה לכל צרכיו של הדייר המודרני. תצלום: EDGE Design Institute
דירתו של צ'אנג, בן 48, אדריכל עצמאי ופרופסור במחלקה לאדריכלות באוניברסיטת הונג קונג, היא ככל הנראה חלל המגורים המפורסם ביותר שנבנה בעשור האחרון. הסרטון שהופק עליו זכה כבר לחמישה מיליון צפיות ביו-טיוב עוד עשרות מיליוני קוראים נחשפו אליו בכתבות ב"ניו יורק טיימס" ובעיתונים אחרים. הדירה היתה שייכת בעבר למשפחתו וכללה שלושה חדרונים קטנטנים בעבור הוריו, שלוש אחיותיו הצעירות ועוד דייר משנה. הוא עצמו נאלץ לישון במסדרון. "החיים בדירה כזאת מחייבים אותך להתנהל בשקט מכיוון שהקירות הם לא יותר ממחיצות עץ דקיקות. אני לא יודע איך ההורים שלי הצליחו לעשות אהבה בתנאים האלה", הוא מחייך.
בסוף שנות ה-80 עברה המשפחה לדירה גדולה ומרווחת יותר וצ'אנג החליט להשתמש בדירה הישנה כאתר ניסויים למגורים בקנה מידה זעיר. הוא הרס את המחיצות הפנימיות ובנה אותה מחדש מן היסוד. מאז הספיק לשפץ כבר ארבע פעמים, ובכל פעם הצליח לשכלל את סגולותיה של הדירה ולהוציא את המרב משטח הרצפה. בשיפוץ האחרון הוא יצר מערכת מתוחכמת של קירות, מחיצות וארונות זזים שמעניקים לדירה 24 תצורות שונות. המיטה הזוגית מתקפלת לתוך הקיר, ארון הספרים יוצא ממקומו וחושף ארון בגדים, שמאחוריו אמבטיה בגודל מלא ומעליה מיטת אורחים מתקפלת. על קיר נייד אחר מוצבת טלוויזיה, ומאחורי מטבח ומכונת כביסה. מעל הכניסה הותקן ערסל מתקפל, שמאפשר לו לצפות בנוחות בסרטים על גבי מסך נשלף. לסיום הוא התקין חלון גדול עם זגוגיות צהובות שמחדיר פנימה אור בגוון ספיה ומקנה לדירה תחושה עתידנית של סרטי מדע בדיוני, מעין שילוב של הדירות המוצגות בסרטים "בלייד ראנר" ו"האלמנט החמישי" (שבשניהם, אגב, הגיבור הראשי הוא רווק).
השיפוץ האחרון עלה יותר מ-200 אלף דולר, סכום התחלתי לדירה חדשה בעיר, אבל לדברי צ'אנג "אדריכלים חייבים להתעסק במחקר ובפיתוח ולא לחשוש להקריב את הדירה שלהם לטובת העניין". הוא מדבר באנגלית מצוחצחת עם מבטא סיני עדין. על השולחן במלון התל-אביבי שבו מתקיים הראיון הוא הניח בסידור מוקפד אייפד, פנקס רישומים ומכשיר סלולרי, כולם (כמו גם בגדיו) בצבע שחור. האובססיה שלו לסדר וניקיון היא גם הסוד לחיים בדירה שלו.
"החוק הבסיסי הוא שאסור להשאיר שום דבר על הרצפה כי אז אתה לא יכול להזיז יותר את הארונות. יש שגרה מסוימת שמתפתחת בבית כזה, לי היא מאוד מתאימה", הוא אומר. האם הוא חושב שדירתו יכולה להתאים לחיים של יותר מאדם אחד? "אני חושב ששני אנשים יכולים להסתדר שם, אם הם מקפידים מאוד על הסדר. זוג עם ילד כבר יכול להסתבך כי המיטה הנוספת ממוקמת למעשה מעל האמבטיה וזה יכול להיות קצת מורכב לשנות את זה בכל פעם מחדש. מצד שני, אני עושה בדירה הרבה מסיבות כך שאפשר לארח גם עשרה אנשים בחלל כזה".
צפוף פה הדירה של צ'אנג היא פתרון מקומי לבעיה גלובלית. בכל רחבי העולם המגורים במרכזי הערים הולכים ונעשים יקרים יותר, בפרט בעיר כמו הונג קונג שמדורגת במקום הרביעי מבחינת צפיפות אוכלוסייה בעולם (ישראל מדורגת במקום ה-30, הרשות הפלסטינית במקום ה-14). הוא מקווה כי הפתרונות הטכנולוגיים הללו יסייעו לשדרג את החיים הביתיים בערים הגדולות ולהפוך דירות של 20-40 מ"ר למצרך מבוקש. על תופעת הדירות המחולקות בתל אביב ובירושלים הוא לא שמע, אבל הוא משוכנע שהמלחמה העיקשת שמנהלות הרשויות נגדה לא תעזור.
"Suitcase House Hotel" שתיכנן צ'אנג. עקרונות של גמישות והשתנות. תצלום: EDGE Design Institut
"אין פתרון אחר לצפיפות. אנשים צעירים ומשכילים לא מוכנים יותר להצטופף עם עוד שותפים", הוא אומר. "לא סתם הדירות הפופולריות ביותר בפאריס הן האטליה (דירות הגג), שנותנות לך מעט מאוד מקום אבל הרבה מאוד פרטיות".
לבעיית הצפיפות יש כמובן גם פתרונות אחרים שאינם קשורים לשטחה של דירת המגורים הפרטית. הוא למשל בוחר לאכול את מרבית ארוחותיו בחוץ, באחת מ-10,000 המסעדות שפזורות בהונג קונג. "החיים בערים במזרח שונים מאוד מהערים המערביות. חלק ניכר מהפעילויות מתנהל בחוץ. מבחינה זאת, 'הסלון' שלנו הוא העיר. אני למשל הולך לשחות כל בוקר בבריכה שממוקמת בצד השני של הונג קונג באחד ממלונות היוקרה. אני לוקח את הרכבת הראשונה ומגיע לשם בתוך 20 דקות. למרחק הגיאוגרפי אין כבר משמעות, רק לנגישות וליכולת של אנשים לזוז ממקום למקום".
הדיון על הדירה המשוכללת של צ'אנג מעלה את השאלה אם אפשר ליישם את הפתרונות המשוכללים שלו גם באתרים עם קנה מידה גדול יותר, למשל ערים. האם אפשר לתכנן בניינים שמסוגלים לזוז ממקום למקום או כיכרות ציבוריות שיכולות להיהפך מגינה מוצלת לבריכת שחייה בלחיצת כפתור? צ'אנג מודה כי בשלב זה הפתרונות הטכנולוגיים של הדירה שלו מתאימים אך ורק לקנה מידה קטן, "אבל להבדיל מהדירה שלי, שבה הקירות נעים מסביבי, בערים האנשים נעים מסביב לבניינים. ככל שהעיר צפופה ואינטנסיבית יותר, כך גם גדלה הגמישות שלה והשירותים שהיא מציעה לתושבים".
חדר להשכיר התחביב הנוכחי של צ'אנג הוא מלונות. הוא הספיק כבר לבקר בכמה מאות מהם במסגרת מחקר מעמיק לספר שפירסם לאחרונה. הוא מסוקרן מאוד מהאפשרות של חללים קטנים, דוגמת חדרי מלון, לספק תנאי מחיה לתקופות קצרות וארוכות. הוא שולף את פנקס הרישומים שלו ומציג שרטוטים ביד חופשית של חדרי המלון האחרונים שביקר בהם. ליד כל אחד מהם הוא רושם בכתב יד קטן הערות לטוב ולרע.
"בישראל יש בעיה של מלונות טובים. אין מספיק מלונות ואלה שקיימים הם ממוצעים למדי", הוא אומר ומפגין ידע רב בשמות המלונות וברשתות הפועלות בארץ. לדעתו, זה מוכיח את הצורך בשילוב אדריכלים ומעצבים בכל אחד משלבי התכנון, כדי להפוך את השהות הארעית לנעימה ככל האפשר. הוא עצמו מעורב כיום בכמה פרויקטים למגורים ומלונאות שמתמקדים בשימוש מושכל בחללים קטנים, מרביתם בסין. בין השאר הוא תיכנן בית פרטי ושמו "Suitcase House Hotel" שמבוסס גם הוא על עקרונות של השתנות וגמישות לאורך היום.