תוצאות החיפוש שלך

המושבה הגרמנית

Posted by teperberg on יולי 8, 2018
| 0

המושבה הגרמנית היא אחת השכונות הבולטות ביותר בירושלים ומהווה מובלעת פסטורלית בעיר.

 

בארץ פזורות מושבות קטנות, סמל ומופת לבנייה ולתרבות האירופאית אשר נבנו בשלהי המאה ה-19 על ידי גרמנית נוצרים מהתנועה הטמפלרית. אחת מן המושבות הקסומות הללו נמצאת בליבה של ירושלים משובצת בתי-אבן יפים, שנבנו בקפידה ובשילוב מוצלח עם הנוף הארצישראלי. הייתה זו אחת מהמושבות שבנו הטמפלרים בארץ. המושבה נבנתה על שטח קרקע גדול שרכשו הטמפלרים מערביי האזור בעמק רפאים, כקילומטר מדרום-מערב לירושלים של אותם ימים. הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי, תוך שימוש בחומרים מקומיים. בשונה מהבניה הכפרית באירופה, בתי המושבה הגרמנית בירושלים בנויים מאבן ירושלמית, ולא מעץ ומלבנים. מרבית הבניינים הם בני שתי קומות או בתים חד קומתיים ובעלי גגות רעפים מוקפים בעצי אורן וברוש . הבתים בנויים לאורך שני רחובות מקבילים – רחוב עמק רפאים ודרך בית לחם, וברחובות קטנים המקשרים ביניהם. מתיישבי המושבה עסקו במלאכות טיפוסיות לכפריים גרמנים – נגרים, נפחים, איכרים וכדומה. בין המתיישבים הטמפלרים בלט מספר יוצא דופן של אדריכלים, שתרמו לבניה בירושלים המתפתחת וכן במושבות טמפלריות אחרות בארץ. עם הזמן, בנו יזמים אמידים בתים מדרום לבתי בני הקהילה הטמפלרית. הם נמשכו למיקומו האטרקטיבי של עמק רפאים – על אם הדרך ירושלים-בית לחם ובין השכונות המתפתחות קטמון, טלביה ובקעה, שאוכלסו באמידי ירושלים. לימים, הוחל השם "המושבה הגרמנית" גם על הבתים הערביים שמדרום למושבה הטמפלרית המקורית. ההתרחבות התעשייתית והפיתוח של האזור, בין היתר של השכונות המקיפות את המושבה: בקעה, טלביה, וקטמון – משכו אליהם מספר רב של ערבים נוצרים עשירים בסוף המאה ה-19. שילוב מיוחד זה של אוכלוסיה טבע את חותמו הארכיטקטוני על המושבה הגרמנית בה נשזרו מבנים בעלי אופי ארכיטקטוני גרמני, לצד בניינים ים תיכוניים באופיים.

לאחר הקמת מדינת ישראל, יושבו בתי המושבה בעולים חדשים. עם השנים, הפכה לשכונה מבוקשת בשל הקסם הכפרי שנותר בה, בתיה הציוריים, ומיקומה המרכזי בעיר המתפתחת. בפי הירושלמים היא עדיין נקראת "המושבה הגרמנית" או פשוט "המושבה" ועדת השמות של העירייה נתנה לשכונה שם חדש: "שכונת הרמב"ם" שם שלא נקלט כלל עד היום. בשנות ה-60 וה-70 נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים, שלא הוסיפו חן רב למושבה. החל משנות ה-80, עם התפתחות המודעות לשימור, המבנים החדשים נבנים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי: בניה נמוכה, גגות רעפים, חלונות מסוגננים, דגש על חצרות וגינון. כך נשמר אופייה המיוחד, כמעין כפר 'מרכז אירופאי' בלב ירושלים, בו משולבים אלמנטים מקומיים.

רחוב עמק רפאים ה"שאנז אליזה" של המושבה הגרמנית, הוא רחוב מרכזי העובר בלב שכונות המושבה הגרמנית ולצד המושבה היוונית. תחילתו של הרחוב בהתפצלות מדרך בית לחם ליד גן הפעמון ומתחם התחנה הראשונה, והוא נמשך דרומה עד לצומת אורנים בקצה המושבה היוונית. לרחוב חשיבות מסחרית ותרבותית רבה, ולאורכו מסעדות, בתי קפה ובתי עסק רבים. במקור היה זה רחוב שקט אך הפך לרחוב שוקק חיים. בעשורים האחרונים קיבלה המושבה אופי צעיר, רבים נוהגים לכנות את המושבה "השיינקין של ירושלים". בעונת האביב והקיץ מרבים להתקיים במושבה אירועים שונים בהם 'שוק האיכרים' המפורסם. המושבה הגרמנית היא  אחד האזורים התוססים בעיר אשר מאופיין במבלים רבים בדגש על אוכלוסייה אנגלו-סקסית מן האזור. הרחוב סלול לאורך ערוץ נחל רפאים ומכאן שמו. שמות הרחובות בצד המזרחי של עמק רפאים הם ברובם, על שם בריטים ששמם נקשר בין השאר בארץ ישראל: דידס, וודג'ווד, לויד ג'ורג' וסמאטס. לעומת זאת בצד המערבי רחובות מאוחרים יותר ושמות הרחובות על שם אנשי רוח יהודים.

האזור שוקק חיים ועם רדת הערב, המושבה הגרמנית היא מוקד בילוי מבוקש. האורות המרהיבים ושלטי המסעדות, המשתלבים בבנייה הטמפלרית ויוצרים אוירה מיוחדת של מיזוג ישן וחדש. רחוב "עמק רפאים" מתעורר מידי שישי לניחוח נפלא, אין פלא שהריח המשכר סוחף את תושבי השכונה לחצר הקסומה של "מרכז תרבות–בית יהודית" (עמק רפאים 12) שם הם נחשפים לשוק איכרים ואמנים מעורר התפעלות. בשוק, הם נהנים משלל יצירות אומנות ובנוסף, יש באפשרותם להפוך את השבת המתקרבת לחוויה אנינת טעם בעזרת מרכולתם הנהדרת של האיכרים הרוכלים במקום. מקומות בילוי מיוחדים במושבה הגרמנית כוללים את קולנוע "סמדר" הוותיק שעודנו פעיל. המקום הוא פינת חמד באווירה אינטימית של פעם. צמוד אליו נמצא גם קפה סמדר, המשלב את האווירה התרבותית הנעימה עם חווית קולינרית. גן הפעמון הוא מקום מעולה לפיקניק ובילוי משפחתי.בגן יש מתקנים לילדים, מגרשי כדורסל, רחבת גלגיליות, מתקני ספורט ומדשאות מוצלות ועצי זית שנשמרו עוד מזמן שאזור זה היה חורשת עזריה. זה הגן העירוני השני בגודלו בירושלים. מוזיאון הטבע, נמצא בבית אבן עתיק במושבה הגרמנית בירושלים.  וכולל תצוגות מתחום מדעי הטבע, הסביבה וגוף האדם. התצוגה הגדולה ביותר היא של פוחלצי עופות, יונקים וזוחלים בישראל בעבר ובהווה. חדר אחד מוקדש לעולם הדינוזאורים, ואגף אחד עוסק בגוף האדם. במוזיאון מתקיימות גם תערוכות מתחלפות ופעילויות לילדים.

לאורך רחוב עמק רפאים וברחובות הקטנים הסמוכים בתים מקוריים היסטוריים: בית זנדל, בית אברלה, בית בוירלה, בית פאסט, מנזר האחיות הבורמאיות, וכן בית הקברות הטמפלרי.

הירושלמים יכולים להתנחם בכך שבעיות הרכבת הקלה לא התחילו היום; הוגה המסילה היה דווקא מונטיפיורי, שרצה לחבר בין ירושלים לעיר הנמל יפו, ובכך לקדם את פיתוח התעשייה המודרנית בקרב היישוב היהודי. בגבולה של המושבה הגרמנית עדיין נמצאת תחנת הרכבת המקורית  בתאריך 26.9.1892 הגיעה הרכבת הראשונה אל העיר ירושלים. הרכבת התכבדה בטקס מרשים שנערך באותו יום, ובו השתתפו כל נציגי הקונסוליות הזרות, הפחה התורכי, נכבדים אחרים, וקהל רב. תחנת הרכבת היא אחד ממבני הציבור היחידים שנבנו בירושלים בתקופה העות'מאנית. התחנה פעלה באופן כמעט רצוף עד לשנת 1998,  שבה נסגר קטע המסילה  ירושלים – תל אביב, עקב מצבו הטכני הירוד, ועמו נסגרה תחנת ירושלים. בשנת 2005 נפתח מחדש הקו ההיסטורי לירושלים לאחר שיפוץ ושדרוג, אך כתחנה סופית נקבעה התחנה החדשה שהוקמה במלחה, ללא המשך אל תחנת ירושלים ההיסטורית בלב העיר, בעשור הראשון של שנות האלפיים החל פרויקט שימור מבני התחנה וסביבתה והרחבה שליד התחנה החלה לפעול כזירה לאירועי תרבות רבים. מאז 2013 פועל המקום כמתחם בילוי ופנאי בשם " מתחם התחנה הראשונה", ובו מסעדות, בתי קפה ודוכני מסחר. בשטח המתחם מוצג קרון נוסעים היסטורי בן כ-100 שנה, הלא הוא קרון נוסעים מס' 322 שנבנה ב-1922 על ידי חברת בירמינגהאם הבריטית. במתחם פועלות גם אטרקציות קבועות כגון לונה פארק קטן בשם "יורולנד" הכולל אטרקציות לילדים, אולם המופעים "ההאנגר" הפועל במתחם לצד אולמות מופעים קטנים יותר בקומות הגלריה במתחם, וכן מתקיימים מופעים ברחבה המרכזית המקורה, גלריות, מתקני ספורט הפועלים "בשטח הפתוח" תחת סככה, ג'ימבורי לילדים ועוד. בנוסף מתוכננות במתחם אטרקציות נוספות כגון כדור פורח ומגדל תצפית. ממולו פועל תיאטרון ה"חאן" במבנה ההיסטורי המקורי שתיפקד בעבר כחאן לעולי הרגל אל העיר העתיקה, וכיום משמש כמתחם תרבות ואירועים וכמשכנו של התיאטרון העירוני. המתחם הוכשר לשמש מרכז תרבות ובילוי. החצר הפנימית רוצפה מחדש ונשתלו בה עצים וערוגות פרחים. במקום פועלים מסעדה, בר ובית קפה באווירת חצר ירושלמית טיפוסית. בסמוך למתחם התחנה בצידו השני נסלל "פארק המסילה –" שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים בתוואי של המסילה ההיסטורית. פארק המסילה, שהוא פס ירק, דשא ועצים באורך של 5 קילומטרים, מחבר את המושבה הגרמנית עם השכונות בקעה, קטמונים ובית צפפה, ונמצא בתוואי ייחודי בירושלים שבו אין עליות ניכרות והוא אידיאלי למסלול אופניים ושביל הליכה. בנוסף, מפוזרים לאורכו פרגולות, פינות ישיבה, סיפריות השאלה, פינות קריאה ומשחקי ילדים.

מאפיין נוסף הבולט בשכונה הוא לאו דווקא אופייה הגרמני, אלא הלשון האנגלית הנשמעת בין סמטאותיה וברחוב עמק רפאים הראשי. שני כוחות מרכזיים השפיעו בעיקר על עתידה של השכונה: אמריקניזציה ועלייתו של מעמד הביניים. הנוף היפה של המושבה והבתים המרשימים שבה משכו אוכלוסייה אמידה יותר. בעקבות כך הפכה המושבה – על בתי האבן הצנועים שהתאפיינו במרפסות כניסה מוגבהות, בגגות רעפים ובגינות היקפיות שופעות – ללהיט נדל"ני.

מבחינה דמוגרפית השכונה כאמור משולבת משפחות ותיקות ישראליות כ- 50% לצד עולים חדשים שעוברים לשכונה שמתוכם הרוב הגורף מארה"ב כ- 20% ואירופה כ- 20% (13% ממערב אירופה).
כ- 3,000 תושבים בשכונה, שכ- 70% מעל גיל 40. השכונה מעורבת דתית עם רוב חילוני מסורתי או ממ"ד כמעט חצי מהשכונה בזרם ממלכתי דתי ו כ- 25% ממלכתי. מעטת הדירות הקטנות בשכונה רב הדירות מעל 100 מ"ר וככ- 15% מעל 150 מ"ר (ביחס לירושלים בכללי ש 4% מהדירות מעל 150 מ"ר), גודל הדירות אכן מתאים לאוכלוסיה המסויימת הקונה בשכונה זו. הקירבה גם לעיר העתיקה למרכז העיר ובדרום גם לקניון מלחה ולכביש בגין המאפשר יציאה נוחה מהעיר.

 

בימינו השכונה היא שמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדיים צרים ופסטורליים. נותרו בה כ-50 בתים טמפלריים מקוריים בלבד – בתים בני קומה אחת או שתיים, בעלי גגות רעפים וגדרות אבן ושערי ברזל, תריסי עץ ירוקים, עצי אורן וברוש, גינות ירק ונוי ומרפסות. עם התפתחות מודעות השימור בארץ ובירושלים בפרט, אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978 תכנית מס' 2154 לשימור השכונה במטרה לנסות לשמר את אופייה המיוחד. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית-כלכלית לעיר ירושלים.

המושבה הגרמנית בירושלים היא אחת השכונות המקסימות והיפות ביותר בבירה. להעביר בוקר, צהריים, ואפילו יום שלם באווירה ירושלמית אמיתית, אין נפלא מזה. החיבור המדהים שבין עתיק, ישן וחדש הופך את המושבה הגרמנית ליעד פופולארי במיוחד גם בקרב ירושלמים אמיתיים. אזור זה הוא אחד התוססים והאטרקטיביים לבילוי בעיר. המושבה מלאה בפינות חמד, בגנים ופארקים קטנים, והיא במרחק הליכה נוחה למרכז העיר ולעיר העתיקה.
המושבה היא מעין כפר פסטורלי קטן בלב העיר. לא ייפלא איפא שהיא אחת השכונות המבוקשות ביותר למגורים בירושלים.

 

 

Compare Listings